יָאִיר אוֹהֵב לְהַמְצִיא חִידוֹת. לֹא סְתָם חִידוֹת, אֶלָּא כָּאֵלֶּה שֶׁגּוֹרְמוֹת לְהִסְתַּכֵּל שׁוּב לַחֲשֹׁב אַחֶרֶת, לְנַסּוֹת, לִצְחֹק וְלֹא לְוַתֵּר. עַכְשָׁו הוּא מַזְמִין גַּם אֶתְכֶם לִפְתֹּחַ עֵינַיִם, לְחַדֵּד אֶת הָרֹאשׁ וּלְהִתְמוֹדֵד עִם: חִידוֹת הִגָּיוֹן וַחֲשִׁיבָה מָה יוֹצֵא דֹּפֶן מִצְאוּ אֶת הַהֶבְדֵּלִים מְשִׂימוֹת חִפּוּשׂ וְהִתְבּוֹנְנוּת בַּתְּמוּנוֹת מִשְׂחֲקֵי מִלִּים וְתִקּוּן שְׁגִיאוֹת כְּתִיב וְהַפְתָּעוֹת שֶׁרַק חַדֵּי־עַיִן יַצְלִיחוּ לְגַלּוֹת חוֹשְׁבִים שֶׁתַּצְלִיחוּ לִפְתֹּר הַכֹּל? נִרְאֶה אֶתְכֶם! אֲבִישַׁג זוֹהָר הִיא סוֹפֶרֶת, זַמֶּרֶת וְיוֹצֶרֶת, שֶׁאוֹהֶבֶת לַהֲפֹךְ רַעֲיוֹנוֹת לְסִפּוּרִים, לְשִׁירִים, וְעַכְשָׁו גַּם לְחִידוֹת. יָאִיר הוּא הָאַחְיָן הֶחָמוּד שֶׁלָּהּ, שֶׁבִּזְכוּתוֹ נוֹלַד הַסֵּפֶר הַזֶּה.